עיתון דבר היה ביטאונה הראשי של הסתדרות העובדים הכללית, כמו כן היה העיתון החשוב ביותר מבין העיתונים של תנועת העבודה הארץ ישראלית. היוזם להפקתו היה ברל כצנלסון אחד הבולטים מבין מנהיגי תנועת העבודה. הוא הבין כי עיתון שיופק על ידי ההסתדרות הכללית יהיה אמצעי “לרוות את צימאון הפועל לידיעה ומחשבה”, וזאת משום שמבחינה פוליטית “אין הוא תלוי בשום מוסד ואין הוא כפות לשום מפלגה”.

העיתון החל להופיע בשנת 1925 ותוך זמן קצר הגיעה תפוצתו ל- 4,500 עותקים. בשנת 1939 הגיעה תפוצתו ל- 15,000 אלף עותקים. בתקופת המנדט נחשב לביטאון הרשמי של מוסדות הישוב. עם קום המדינה הפך העיתון לביטאונה הראשי של מפלגת השלטון מפא”י – מפלגת פועלי ארץ ישראל. עם דעיכת מעמד המפלגה, חלה ירידה בתפוצת העיתון. כתוצאה מכך, התמזג עיתון דבר בשנת 1971, עם “עיתון למרחב” – ביטאון התנועה אחדות העבודה.  כתוצאה מתהליך הירידה המתמשך, נערך ניסיון להחיות את העיתון בשנת 1995 ושמו שונה ל”דבר ראשון”.  אך גם ניסיון זה לא צלח, והעיתון נסגר בשנת 1996. 

סופרים ומשוררים בולטים פרסמו בעמודיו את דבריהם. כמו כן פורסמו מהדורות של העיתון בעברית קלה דוגמת “דבר לעולה” ועוד.

עם סגירת העיתון בשנת 1996 הועבר אוסף התצלומים של ארכיון עיתון דבר למכון לבון. במקביל הועברו גם זכויות היוצרים של פרסומי העיתון  למכון, למעט זכויות היוצרים של חלק גדול מהתצלומים שנותרו בידי הצלמים. על כל המבקש להשתמש בהם, לפנות ישירות לצלם שלו זכויות היוצרים לתצלום ולבקש אישורו.

אוסף התצלומים מכיל כמיליון פריטים בנושאים שונים ומגוונים מהארץ ומחו”ל.