בארכיון מכון לבון מצוי אוסף כרזות וכרוזים מרשים בגודלו ובגיוונו. אוסף זה הוא פרי יוזמתה של ההסתדרות הכללית, ושל מועצות הפועלים שלוחותיה, ביישובי הארץ השונים. האוסף משקף את תחומי הפעילויות והנושאים השונים בהם פעלה ההסתדרות על כל שלוחותיה, במהלך ההיסטוריה של תולדות ההתיישבות בארץ ישראל ובמדינת ישראל החל משנות ה-20 של המאה העשרים.

בהיסטוריה זו שזורים תהליכים רבים של יצירת ישות יהודית חדשה בארץ ישראל ובניית מדינה יהודית ודמוקרטית. זו מאופיינת בגלי עליות וקליטתם, מלחמות, התיישבות לסוגיה, בניית משק כלכלי, פיתוח תרבות וחינוך ישראלים, מדע טכנולוגיה, בניית מערכת בריאות ורווחה, הקמת מערכת הגנה על היישוב המתפתח ולאחר מכן על מדינת ישראל הריבונית.

במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20, בטרם התפתחות הטכנולוגית המודרנית של אמצעי תקשורת המונים בארץ, שימשה הכרזה כאמצעי משמעותי ביותר ליצירת קשר עם הציבור הרחב, שהיה אנונימי וגדול בהיקפו. היה זה כלי יעיל להעברת מסרים ותכנים בצורה מתומצתת אך משכנעת, שהכילו מסרים מעבר לתכנים שהוצגו בהם.

רוב הכרזות הוצגו בצבעים עזים בעלי דימויים וויזואליים, והתבססו על נורמות תרבותיות וסמלים מהעולם המוכר לקהל הנמענים אליו פנו. הן העבירו את הגרפיקה בתמציתיות, באמצעות קומפוזיציה נמרצת וצבעים בולטים והצליחו לשלב בהן מגוון של מסרים מעוררים במבט עין אחד. המסרים הופנמו בקרב קהל הנמענים באופן רגשי וגם רציונלי, הצפייה בהן השפיעה על עולם הערכים שלו ועל עמדותיו ומחשבותיו.

המונח כרוז מתייחס להודעה מודפסת (בדרך כלל מטעם תנועה, ארגון, מנהיג או מוסד), המופצת באופן המוני בקרב קהל יעד, באמצעות תליית כרוזים על לוחות מודעות, קירות, חלוקתם ברחוב לעוברים ושבים ועוד. הם מכילים מידע במלל, בדרך כלל ללא תוספת גרפית כלשהי.

ההסתדרות על כל שלוחותיה השתמשה בדרך זו כאמצעי יום יומי להעברת מידע זמין, רחב ביותר מכל תחומי החיים.

בכרוזים חל שימוש מקביל לעיתונות היומית. והעובדה שהללו פורסמו במקומות ציבוריים, הפכה את המידע או המסרים שהעבירו לנגיש ביותר לכל אחד בציבור, הרבה מעבר לעיתון שנרכש בכסף. יתר על כן, מהירות הפקה של כרוז אפשרה להודיע לקהל הודעות שלעיתים נדרש היה להעבירן בדחיפות לציבור הרחב תוך שעות בודדות. לעיתים הופיעו הללו גם בשפות אחרות שהיו מדוברות בארץ נוסף על העברית.

אוסף הכרזות הועלה לאתר המכון וניתן לצפות בו.