ספריית מכון לבון

ראשיתה של ספריית מכון לבון בתקופת העלייה השנייה. בוועידה השנייה של הסתדרות פועלי יהודה, דצמבר 1911, הוחלט לקבל את רעיונו של ברל כצנלסון בדבר הצורך לייסד ספרייה ניידת עבור חברי הסתדרות זו, כאמצעי להשכלה ולחיזוק הרוח והתרבות העברית. סביב גרעין ראשון זה נוסדה בהדרגה הספרייה המרכזית של וועדת התרבות של ההסתדרות עם ייסודה בשנת 1920. וועדת התרבות פעלה רבות להעשיר את אוסף הספרים, כתבי העת למיניהם והעיתונות הפועלית בארץ גם באמצעות מגבית שנועדה לכך ואספה פריטים רבים בחו”ל.

על פי הוראתו של ברל כצנלנסון, חולקו כותרי הספרייה המרכזית של וועדת התרבות בין שלוש ספריות בשנת 1935: חדרי העיון ע”ש נחמן סירקין בתל אביב. חדרי העיון ע”ש בורוכוב בחיפה. וארכיון העבודה, שהוקם בשנת 1932 בתל אביב. בנוסף נוצרו ספריות פועלים מקומיות במועצות פועלים ברחבי הארץ. הכותרים, כתבי העת והעיתונים שנאספו בספריות העניקו לקהל היעד שפנה אליהם מידע וידע אודות נושאים מגוונים רבים. הם ספקו את צימאון הידע של אוכלוסיית הפועלים ובני משפחותיהם במקומות היישוב ברחבי הארץ בתקופת המנדט ובראשית שנותיה של מדינת ישראל.

בשנת 1962 נוסדה הספרייה המרכזית של ההסתדרות הכללית. זו קמה על בסיס המיזוג בין חדרי העיון השונים וספריות הסתדרותיות נוספות שהתקיימו כגופים עצמאיים: הספרייה הפדגוגית של המרכז לחינוך, הספרייה המוניציפלית ע”ש יהושע הגלר, הספרייה המקצועית שליד המדור למועצות ייצור, הספרייה למדעי הרוח, החברה והכלכלה ע”ש פרופ’ מאיר בנניסון. זו האחרונה כללה אוסף גדול של כותרים המתמקד בתולדות עם ישראל ובתנועה הציונית, לרבות עיתונים של תקופת ההשכלה ו”חיבת ציון”. עם הקמת החוג ללימוד עבודה באוניברסיטת תל אביב, 1967, רכשה הנהלת הספרייה המרכזית ספרים וכתבי עת בנושאי עבודה, פסיכולוגיה תעשייתית, תולדות תנועת העבודה העולמית והעברית ונושאים נוספים. הספרים נרכשו על פי רשימה שנערכה על ידי פרופ’ יהודה סלוצקי וד”ר אברהם דניאל.

רכישות הספרים תואמו עם ראשי החוג ללימודי עבודה וכ-3500 כותרים באנגלית ובשפות נרכשו לצורכי החוקרים ותלמידיהם. נוסף עליהם נרכשו עיתונים של תנועת העבודה היהודית בעולם. לספרייה נאספו פרסומים שיצאו לאור על ידי מפלגות ותנועות נוער של תנועת העבודה הארץ ישראלית, וכן אוסף רחב היקף של העיתונות הקיבוצית, הכולל גם אגדות פסח של קיבוצים רבים. היה זה האוסף העשיר ביותר של התנועה הקיבוצית בארץ.

עם פתיחת מכון לבון בשנת 1984 נוצרה ספרייה שהורכבה מכותרים של חדרי העיון ע”ש סירקין, והספרייה של ארכיון העבודה. בנוסף צורפו אוספי ספרים מחדרי העיון ע”ש בורוכוב שהועברו מחיפה. וכן ספריות שאוכסנו ברחבי מוסדות ההסתדרות בתל אביב ובערים אחרות.

כיום ספריית מכון לבון הינה האוסף המרכזי של תנועת העבודה היהודית בכלל ושל תנועת העבודה הארץ ישראלית וההסתדרות בפרט. בנוסף כוללת הספרייה כותרים מתחומי ידע רחבים המהווים חומר תומך למחקר ועיון בנושא תנועת העבודה היהודית בארץ ובעולם. הללו עוסקים בהגות חברתית ומדינית, תולדות העם היהודי והציונות, אישים, היסטוריה כללית, תפוצות ישראל, כלכלה ומנהל בארץ, חינוך ותרבות, תולדות ארץ ישראל, יישובי הארץ למיניהם, נושאים גיאוגרפיים, ארכיאולוגיים, עלייה, חקיקה בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ועוד. נוספו עליהם כותרים מתחום היצירה הספרותית בז’אנרים שונים, מילונים בלשונות רבות, מאות עבודות מחקר לתארים שני ושלישי של בוגרי אוניברסיטאות, ועוד. כמו כן מאוכסנים בספריית המכון כל העותקים שראו אור בהוצאת עם עובד.

כל כותרי הספרייה ממוחשבים ולבאי אולם הקריאה של מכון לבון ניתנת אפשרות לעיין בהם.

מספר הכותרים בספרייה עומד על כ-65,000. מהם כ-15% כתבי עת ועיתונות. על אוכלוסיית היעד הפונה לספריית המכון נמנים חוגים שונים מהציבור בארץ ביניהם, אנשי אקדמיה, סטודנטים, משפטנים, מורים ותלמידים, ואנשים המחפשים ידע בתחומי המידע הרבים אשר בספריית המכון.

מהספריה