מס’ חטיבה | שם חטיבה | שנים | מס’ תיקים |
---|---|---|---|
IV-3 | העפלה ועליה | 1996-1900 | 45 |
IV-5 | תולדות תנועת העבודה | 1960-1916 | 20 |
IV-8 | כבוש העבודה העברית בארץ ישראל | 1941-1923 | 11 |
IV-11 | רעיון הקבוצה, התנועה הקיבוצית | 1963-1942 | 1 |
IV-16 | ההגנה | 1990-1919 | 48 |
IV-17 | כופר הישוב – מיסי חרום של ציבור הפועלים | 1939-1938 | 5 |
IV-18 | תרבות, אמנות, תערוכות | 1936-1920 | 9 |
IV-20 | מישל”ב | 1985-1953 | 92 |
IV-21 | חינוך חקלאי – בתי ספר חקלאיים | 1960-1904 | 14 |
IV-22 | הפועל בתעשיה – בית חרושת שטיין | 1906-1905 | 2 |
IV-31 | בריאות העבודת | 1926 | 1 |
IV-33 | עבודה מאורגנת, הסכמי עבודה, הסכמים עם רביזיוניסטים | 1957-1909 | 20 |
IV-34 | ועדת חוקת עבודה לעובדי ההסתדרות | 1959-1925 | 23 |
IV-36 | שביתות והשבתות | 1957-1909 | 19 |
IV-38 | חוסר עבודה | 1960-1922 | 4 |
IV-39 | הגנת העובדים | 1928-1925 | 7 |
IV-40 | ביטוח עובדים, פנסיה | 1970-1945 | 6 |
IV-42 | הגנת הילד והנוער | 1935 | 1 |
IV-44 | תנועת העבודה בארץ ישראל, דעות והערכות | 1925 | 2 |
IV-47 | רדיפת עובדים | ללא תאריך | 1 |
IV-48 | ספרות עבודה | ללא תאריך | 1 |
IV-49 | עתונות עבודה | ללא תאריך | 1 |
IV-50 | אחד במאי – חגי עבודה | 1997-1925 | 49 |
IV-51 | פולקלור, חגים, שירים, הווי (תנועת העבודה) | 1952-1911 | 15 |
IV-52 | חברת אסדות וספנות | 1923-1914 | 6 |
IV-55 | צבא עברי – התנדבות בימי מלחמת העולם השניה | 1963-1939 | 65 |
IV-55A | חיילים יהודיים בשבי הנאצי | 1973-1942 | 22 |
IV-56 | נוטרים וארגוני שמירה | 1949-1936 | 32 |
IV-58 | מרי, מאבק בשלטון הבריטי | 1948-1941 | 23 |
IV-61 | בתי פועלים, קלובי פועלים, מטבחי פועלים | 1941-1904 | 6 |
IV-63 | אגודת מגדלי הירקות | 1979-1961 | 147 |
IV-105 | עליה ראשונה – ביל”ו | 1940-1883 | 12 |
IV-106 | אגודות הפועלים הראשונות בארץ ישראל | 1929-1892 | 15 |
IV-107 | אגודות ראשונות של בעלי מלאכה בארץ | 1916-1887 | 7 |
IV-108 | עליה שניה | 1969-1903 | 47 |
IV-108-3 | שאלוני אנשי העליה השניה | – | 1153 |
IV-112 | השומר | 1938-1912 | 64 |
IV-112A | הסתדרות השוטרים העבריים בארץ ישראל | 1921-1918 | 28 |
IV-114 | החורש, בר גיורא, הרועה | 1957-1907 | 2 |
IV-116 | מבצע סיני | 1956 | 1 |
IV-117 | התישבות לפי שיטת אופנהיימר – מרחביה | 1945-1913 | 2 |
IV-118 | מפעלים קואופרטיבים בעיר | ללא תאריך | 1 |
IV-119 | סידור עולים בעבודה | 1921-1918 | 1 |
IV-120 | הסתדרות הפועלים החקלאיים ביהודה | 1919-1912 | 74 |
IV-120A | הסתדרות הפועלים החקלאים בגליל | 1920-1908 | 11 |
IV-120B | הסתדרות הפועלים החקלאים בשומרון | 1920-1917 | 12 |
IV-121 | הסתדרות הפועלים החקלאים בארץ ישראל | 1934-1918 | 20 |
IV-122 | קופת חולים לפני יסוד ההסתדרות | 1920-1912 | 18 |
IV-243 | מרכז קופת חולים | 1994-1923 | 1739 |
IV-123 | המשביר המרכזי | 1972-1918 | 408 |
IV-124 | המשרד העבודה ציבורית – סולל בונה | 1929-1920 | 132 |
IV-126 | ארץ ישראל העובדת במלחמת העולם הראשונה | 1920-1914 | 46 |
IV-127 | ארץ ישראל העובדת בגרוש לדמשק | 1918-1917 | 22 |
IV-128 | ארץ ישראל העובדת בגרוש למצריים | 1919-1918 | 2 |
IV-130 | הגדודים העבריים | 1930-1915 | 49 |
IV-131 | העליה השלישית | 1981-1918 | 20 |
IV-132 | גדוד העבודה | 1980-1921 | 75 |
IV-133 | עליה רביעית, עליה חמישית, עליה מחודשת | 1939-1924 | 1 |
IV-134 | מאורעות תר”פ | 1960-1919 | 11 |
IV-135 | מאורעות תרפ”א | 1936-1921 | 9 |
IV-136 | מאורעות תרפ”ט | 1930-1929 | 20 |
IV-137 | מאורעות תרצ”ו – תרצ”ט | 1940-1936 | 20 |
IV-140 | קבוץ עין חרוד ופלוגותיו | 1927-1923 | 7 |
IV-141 | הגדוד המצרי (פלשתין לייבור) | 1921 | 1 |
IV-142 | המרכז לתרבות ולחינוך | 1995-1921 | 2428 |
IV-143 | אגודת הפקידים הכבריים לפני יסוד ההסתדרות | 1922-1918 | 25 |
IV-144 | קבוץ השומר הצעיר ססס”ר | 1935-1925 | 18 |
IV-145 | הסתדרות פועלי הבנין | 1989-1921 | 899 |
IV-147 | ארגוני פועלים וארגונים מקצועיים לפני יסוד ההסתדרות | 1921-1903 | 8 |
IV-149 | קופת המלוה המרכזית | 1924-1922 | 1 |
IV-150 | ועד הפועלות – כנרת | 1918-1914 | 4 |
IV-151 | אחוד תנועת הפועלים | 1946-1919 | 4 |
IV-152 | המעניה המרכזית | 1923-1922 | 1 |
IV-153 | המועצה הכלכלית | 1929-1928 | 3 |
IV-202 | קפא”י | 1933-1903 | 271 |
IV-203 | מזכירות הועד הפועל של ההסתדרות – מחלקת ירושלים | 1929-1921 | 35 |
IV-205 | ברית פועלי ארץ ישראל | 1947-1933 | 9 |
IV-206 | ועידות ההסתדרות | 1998-1920 | 72 |
IV-207 | מועצות ההסתדרות | 1944-1921 | 41 |
IV-208-1 | הוועד הפועל של ההסתדרות – מזכירות | 1999-1920 | 23454 |
IV-208-2 | הוועד הפועל של ההסתדרות – אוסף תעודות | 1994-1920 | 453 |
IV-208-3 | הוועד הפועל של ההסתדרות – ועדות | 1988-1919 | 39 |
IV-208-4 | הוועד הפועל של ההסתדרות החדשה – פרוטוקולים של הנהגת ההסתדרות | 2007-1996 | 452 |
IV-208-5 | הוועד הפועל של ההסתדרות – מאזנים | 1972-1925 | 57 |
IV-208-6 | בינ”ה – בית נבחרי ההסתדרות | 2004-1994 | 61 |
IV-209-1 | מזכירות הועד הפועל – פרוטוקולים מישיבות | 1928-1921 | 475 |
IV-209-2 | מזכירות הועד הפועל – יומני חברי המזכירות | 1929-1921 | 18 |
IV-209-3/4 | מזכירות הועד הפועל – התכתבות עם מרכזי החלוץ | 1950-1929 | 563 |
IV-210 | מרכז עבודה | 1945-1927 | 1074 |
IV-211 | מרכז עליה | 1950-1920 | 909 |
IV-211A | מרכז העליה, המחלקת החלוץ | 1963-1955 | 17 |
IV-212 | מרכז לנוער | 1935-1934 | 4 |
IV-213 | הנוער העובד והלומד | 1988-1923 | 763 |
IV-213A | רשת עמל | 1995-1941 | 484 |
IV-215 | המרכז לחינוך | 1988-1920 | 1243 |
IV-217 | האגף לאגוד מקצועי | 1998-1928 | 2024 |
IV-218 | מחלקת חוץ לארץ | 1945-1930 | 20 |
IV-219 | המחלקה הערבית | 1976-1943 | 524 |
IV-219A | המחלקה המדינית | 1995-1920 | 1240 |
IV-219B | המחלקה המוניציפלית | 1958-1935 | 352 |
IV-220 | המחלקה לאינפורמציה וסטטיסטיקה | 1949-1922 | 17 |
IV-220B | המחלקה להסכלה גבוהה של ההסתדרות | 1986-1943 | 386 |
IV-221 | ועדת ההסתדרות לחלוקת עין חרוד ותל יוסף | 1922-1924 | 5 |
IV-222 | המחלקה להיגיינה סוציאלית ומקצועית של ההסתדרות | 1935-1946 | 2 |
IV-224 | המחלקה לעניני עולי מערב אירופה | 1937-1934 | 7 |
IV-226 | לשכת המס המרכזית | 1995-1937 | 470 |
IV-228 | ועדת הביקורת המרכזית | 1978-1923 | 2022 |
IV-229 | ועדת משכורת | 1959-1927 | 15 |
IV-230 | מועצת הפועלות, נעמת | 1994-1921 | 3477 |
IV-231 | קרן חוסר עבודה | 1951-1920 | 84 |
IV-232 | קרן עבודה עברית | 1934-1948 | 4 |
IV-233 | קרן נכות | 1930-1945 | 3 |
IV-234 | מפעל ארלוזורוב | 1937-1933 | 43 |
IV-235 | המרכז החקלאי | 1991-1913 | 13304 |
IV-236 | הסתדרות הפקידים | 1987-1919 | 2975 |
IV-237 | הסתדרות פועלי הרכבת, הדואר, הטלגרף | 1945-1920 | 80 |
IV-238 | בנק הפועלים | 1997-1919 | 11 |
IV-239 | הסנה – חברה לביטוח | 1974-1924 | 84 |
IV-240 | ניר | 1943-1924 | 9 |
IV-241 | נחשון | 1963-1936 | 15 |
IV-242 | מציב | 1949-1938 | 3 |
IV-243 | מרכז קופת חולים | 1994-1923 | 1739 |
IV-244 | הפועל | 1988-1922 | 933 |
IV-245 | בית הדין העליון של ההסתדרות – משפט חברים | 1986-1924 | 1255 |
IV-246 | עתון “דבר” | 1996-1925 | 469 |
IV-247 | עתוני ההסתדרות (מלבד “דבר”) | 1947-1937 | 8 |
IV-248 | אהל, תיאטרונים ומפעלי אומנות ותרבות | 1961-1907 | 28 |
IV-249 | ועדי פועלים במקומות עבודה | 1987-1927 | 20 |
IV-250 | מועצות פועלים – ראו רשימה נפרדת | ||
IV-251 | משען | 2005-1931 | 143 |
IV-252 | התאחדות ארגוני בעלי מלאכה | 1950-1914 | 26 |
IV-253 | מרכז בעלי מלאכה | 1943-1919 | 7 |
IV-254 | שביתת הימאים | 1983-1951 | 12 |
IV-254-1 | אגוד הימאים | 1968-1925 | 260 |
IV-255 | הסתדרות המורים | 1994-1920 | 10 |
IV-257 | ארגונים ומוסדות של פועלי עדות המזרח | 1951-1928 | 17 |
IV-257A | עובדים יוצאי תימן | 1952-1911 | 29 |
IV-258 | משלחות ההסתדרות לחו”ל | 1939-1921 | 8 |
IV-262 | ארגוני ותיקים | 1958-1929 | 12 |
IV-262A | ארגון הגימלאים | 1979-1963 | 5 |
IV-263 | ארגונים מקצועיים משותפים של פועלים יהודים וערבים | 1943-1935 | 4 |
IV-264 | ארגונים וחבורות נוער, עלית נוער | 1957-1919 | 31 |
IV-265 | דור לדור, מציב | 1963-1953 | 1 |
IV-266 | בצר – נכסי ציבור (בית לסין, בית המלין) | ללא תאריך | 1 |
IV-267 | עם עובד | 1983-1920 | 148 |
IV-268 | ועדת ציון | 1946-1920 | 6 |
IV-269 | ועדות, מועצות אזוריות, ועדי גושים | 1961-1919 | 24 |
IV-271 | אוסף לתולדות התעשיה בארץ | 1953-1920 | 6 |
IV-272 | תרבות והשכלה: ארכיונים, מוזיאונים, אוניברסיטאות, בתי ספר דתיים | 1991-1916 | 8 |
IV-273 | הרשות להגנת הצרכן | 1994-1993 | 1 |
IV-275 | האגף לביטחון סוציאלי | 1980-1954 | 333 |
IV-276 | בית ספר לפעילי ההסתדרות | 1996-1938 | 89 |
IV-277 | מכון אפרו-אסיאני | 1981-1958 | 399 |
IV-278 | מרכז ללימודי קואופרציה ועניני העבודה לאמריקה הלטינית | 1984-1962 | 70 |
IV-280 | אגודת הנוקדים | 1976-1939 | 78 |
IV-288 | ארגון מגדלי הדגים בישראל | 1991-1945 | 14 |
IV-293 | ארגון מגדלי הפירות | 1988-1921 | 122 |
IV-301 | ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת | 1979-1933 | 1973 |
IV-302 | הקיבוץ המאוחד | 1981-1927 | 34 |
IV-303 | הקיבוץ הארצי השומר הצעיר | 1958-1928 | 12 |
IV-304 | חבר הקבוצות | 1949-1923 | 28 |
IV-305 | אחוד הקבוצות והקבוצים | 1931-1958 | 5 |
IV-306 | הקיבוץ הדתי | 1937 | 1 |
IV-307 | תנועת המושבים | 1979-1909 | 826 |
IV-311 | אגודות המיים, מפעלי ייבוש ואספקת מיים בהתישבות | 1957-1920 | 7 |
IV-312 | ישובים (לפי שמות) | 1998-1909 | 584 |
IV-313 | תנובה מרכז | 1966-1926 | 97 |
IV-314 | תנובה סניפים | 1946-1928 | 5 |
IV-315 | הית – המשביר, יכין, תנובה | 1943 | 1 |
IV-316 | יכין | 1949-1926 | 9 |
IV-318 | מוסדות חקלאיים שיתופיים אחרים : החקלאית, פרדס, בוסתן | 1947-1933 | 1 |
IV-319 | מרכז הקואופרציה למלאכה | 1985-1926 | 1033 |
IV-320 | סולל בונה | 1962-1920 | 15 |
IV-321 | משרדים קבלניים | 1985-1922 | 23 |
IV-323 | קואופרטיבים יצרניים | 1941-1919 | 20 |
IV-323A | קואופרטיבים לתחבורה ולהובלה | 1976-1931 | 143 |
IV-328 | ברית פיקוח של הקואופרציה האשראית העובדת | 1943-1929 | 4 |
IV-329 | קופות מלוה | 1961-1918 | 36 |
IV-332 | קואופרציה צרכנית | 1969-1928 | 27 |
IV-333 | שיכון עובדים | 1992-1920 | 2633 |
IV-334 | שכונות ומעונות עובדים | 1957-1922 | 47 |
IV-335 | שכונת בורוכוב | 1956-1919 | 384 |
IV-336 | נווה עובד | 1960-1939 | 240 |
IV-337 | קבוצות וחבורות פועלים, פועלי כבישים, אחוה | 1983-1913 | 82 |
IV-340 | פעולה משותפת בין קבוצות, מגמות איחוד | 1960-1925 | 2 |
IV-342 | כור | 1985-1944 | 248 |
IV-346 | אגודת פועלי הדפוס | 1983-1933 | 46 |
IV-347 | הסתדרות המהנדסים | 1988-1927 | 537 |
IV-348 | הסתדרות האחיות | 1989-1924 | 186 |
IV-349 | התאחדות מרכז הגננות | 1954-1929 | 41 |
IV-350 | אגוד הרופאים | 1980-1923 | 23 |
IV-353 | אגוד פועלי היהלומים | 1977-1942 | 49 |
IV-354 | אגודת השומרים | 1958-1922 | 180 |
IV-356 | הסתדרות פועלי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה | 1991-1947 | 338 |
IV-357 | הסתדרות פועלי המזון | 1989-1948 | 215 |
IV-358 | אגוד העובדים הסוציאליים | 1991-1929 | 457 |
IV-359 | הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח – המח”ר | 1975-1957 | 94 |
IV-361 | אגוד פועלי הטכסטיל | 1987-1946 | 149 |
IV-362 | אגוד עובדי בתי אוכל | 1978-1963 | 8 |
IV-363 | אגוד המשפטנים | 1983-1957 | 69 |
IV-364 | אגוד עורכי כתבי העת | 1977-1963 | 17 |
IV-365 | ארגון הפרה רפואיים | 1989-1963 | 175 |
IV-366 | אגוד האמנים, הבמאים ועובדים באמנות | 1988-1954 | 21 |
IV-367 | אגוד המיקרוביולוגים והכימאים | 1977-1963 | 27 |
IV-368 | הסתדרות ההנדסאים והטכנאים | 1986-1950 | 155 |
IV-370 | איגוד העיתונאים | 1979-1974 | 1 |
IV-374 | איגוד מורי הדרך | 1986-1959 | 14 |
IV-380 | המרכז לשיכון | 1964-1945 | 83 |
IV-381 | ברית פיקוח לאגודות שכון | 1971-1935 | 209 |
IV-382 | אבן העזר – קרן לעזרה הדדית במפעלי שיכון | 1965-1945 | 33 |
IV-385 | הנוער העובד והלומד – חטיבה מקצועית | 1996-1948 | 260 |
IV-387 | מחלקת הקולנוע | 1986-1961 | 23 |
IV-389 | המדור ליעוץ משפטי לעניני בית דין לעבודה | 1993-1957 | 147 |
IV-390 | האגף לתכנון ומטה | 1998-1986 | 105 |
IV-391 | האגוד הארצי של פועלים חקלאיים שכירים | 1994-1972 | 12 |
IV-392 | סיעות בהסתדרות | 1997-1994 | 17 |
IV-395 | המחלקה המשפטית | 1978-1930 | 29 |
IV-402 | הפועל הצעיר | 1969-1875 | 332 |
IV-403 | פועלי ציון | 1934-1905 | 99 |
IV-404 | אחדות העבודה | 1931-1919 | 290 |
IV-405 | אחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה | 1931-1929 | 11 |
IV-406 | מפא”י | 1984-1927 | 213 |
IV-407 | פועלי ציון שמאל | 1972-1906 | 1167 |
IV-409 | מפלגת פועלי ציון בארץ ישראל | 1947-1920 | 78 |
IV-421 | הקבוץ הארצי, השומר הצעיר והליגה הסוציאליסטית | 1948-1927 | 10 |
IV-422 | אחווה – קבוצת פועלים | 1930 | 4 |
IV-423 | אנטיפ”א | 1949-1934 | 24 |
IV-425 | מפלגה קומוניסטית – פ.ק.פ., מק”י, רק”ח | 1974-1920 | 49 |
IV-425A | רק”ח, חד”ש | 1994 | 1 |
IV-425C | שמאל ישראלי חדש | 1972-1961 | 1 |
IV-426 | שמאל קומוניסטי (כולל מצפן) – מוצאים מן ההסתדרות | 1971-1922 | 37 |
IV-427 | מפלגות דתיות של תנועת העבודה : הפועל המזרחי, תורה ועבודה | 1949-1921 | 20 |
IV-428 | סוציאליסטים דתיים – העובד הדתי, מפלגות פועלים דתיות | 1960-1924 | 3 |
IV-429 | ארגון עובדים אגודתיים – פועלי אגודת ישראל, עזרא | 1945-1926 | 13 |
IV-430 | סיעת העובד הציוני | 1949-1932 | 9 |
IV-432 | הסתדרות עובדים לאומית, הצה”ר | 1967-1921 | 21 |
IV-434 | הסתדרויות נוער של ארץ ישראל העובדת | 1968-1933 | 3 |
IV-437 | המחנות העולים, דרור, לגיון צופי ירושלים | 1958-1920 | 17 |
IV-438 | ארגון צופים עובדים | 1932-1925 | 27 |
IV-439 | הסתדרות הבחרות הסוציאליסטית | 1945-1925 | 166 |
IV-440 | גורדוניה – מכבי הצעיר | 1956-1930 | 12 |
IV-441 | הסתדרות השומר הצעיר | 1959-1931 | 17 |
IV-442 | הסתדרות נוער צופי חלוצי – השומר הצעיר | 1948-1927 | 2 |
IV-443 | הנוער הבורוכובי, הסתדרות הנוער העובד ע”ש בורוכוב | 1945-1925 | 4 |
IV-456 | התנועה לאחדות העבודה, מפ”ם, אחדות העבודה, פועלי ציון | 1972-1944 | 18 |
IV-447 | בני עקיבא | 1946-1940 | 1 |
IV-462 | מפלגת השמאל הסוציאליסטי קבוצת משה סנה | 1954-1953 | 1 |
IV-476 | מפלגת העבודה | 1997 | 2 |
IV-480 | סיעת הפועלים ב | 1951-1920 | 4 |
IV-490 | ארגוני פועלים ערבים, שתוף פעולה יהודי ערבי | 1987-1927 | 23 |
IV-491 | ר”צ – התנועה לזכויות האזרח | 1996-1927 | 521 |
IV-513 | ארגון לוחמי הבריגדות בספרד | 1987-1936 | 22 |
IV-519 | ליגה V למען רוסיה המועצתית, ליגה לידידות ישראל – ברית-המועצות | 1987-1942 | 101 |
מדור IV
חלק 1: תנועת העבודה הארץ ישראלית
צמיחתה של תנועת העבודה הארץ ישראלית החלה בתקופת העלייה השנייה, 1904- 1914, בהן הייתה הארץ תחת שלטון עותומני. העולים, צעירים בני המעמד הבינוני ברוסיה, בעלי מוטיבציה ציונית והשקפת עולם חברתית כלכלית חיפשו פתרון לבעיה הלאומית היהודית, ולהתנהלות הכלכלית חברתית של העם היהודי. רובם השתייכו לתנועת הפועלים היהודית ברוסיה, מרביתם רווקים, חסרי מקצועות מוגדרים, ללא השכלה פורמלית, שהושפעו מהלכי הרוח הפוליטיים ששררו אז בארץ מולדתם.
הם האמינו ברעיון “כיבוש עבודה” שמבחינתם היה ערך יסוד של התחדשות אישית ולאומית, כדברי א.א. גורדון, האב האידיאולוגי של התנועה שראה בעבודת האדמה דרך לגאולת היחיד ולתיקונה של החברה כולה, בארץ האבות. על כך הוסיף את הצורך בחידוש השימוש בשפה העברית כשפה הלאומית כאמצעי להתחדשות הלאומיות היהודית בארץ ישראל. מספרם של פועלי העלייה השנייה היה מצומצם, כעשירית ממספר התושבים היהודיים שהתגוררו אז בארץ (כ- 30 אלף), אך ייחודם, בהיותם ציבור טעון אמונה רעיונית שבא להגשים את אמונתו בארץ ישראל בדרך אישית ולא פחות מכך, בבניית כלים ממסדיים שבאמצעותם ניתן יהיה ליישם את רעיונות תנועתם בחברה הנבנית בארץ.
שמו של רעיון “כיבוש עבודה” בא ממאבקם למען הכנסת עבודה עברית למושבות. הם נאבקו על מקומות עבודה עם הפועלים הערבים אותם העסיקו איכרי העלייה הראשונה באמצעות התארגנויות של פועלים. במקביל לרעיון “כיבוש עבודה” דגלו ברעיון “כיבוש הקרקע” שהתבטא בהקמת צורות מגוונות של התיישבות חקלאית. התהליך התרחש בסיוע ההסתדרות הציונית, שהעניקה לעולים את האמצעים הכלכליים למימוש האידיאולוגיה הלאומית שלהם ובעיקר את האדמה הלאומית – אדמת קק”ל.
מתכונת ההתיישבות התאפיינה בחיים המבוססים על צורות שונות של שיתוף. ברוח זו קמו חוות הכשרה בבן שמן, כנרת ובמקומות נוספים, הוקמה קבוצה קואופרטיבית- מרחביה, מושבות פועלים למיניהן, הוקמה הקבוצה הראשונה דגניה, בה התבטא השיתוף ברוב תחומי החיים. דגניה הייתה דגם ראשון להתיישבות ענפה של קבוצות וקיבוצים רבים, שקמו על אדמה לאומית – אדמת קק”ל, הגשימו את רעיון השיתוף בעבודה ובמגוון תחומי חיים – משק חי, חינוך, מטבח, חדר אוכל משותף, ועוד, במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 ובהמשך במדינת ישראל. במקביל לצורת ההתיישבות הקיבוצית קמו מושבי עובדים שגם בהם נקבעו דפוסים של שיתוף על עקרונות קואופרטיביים, בעבודת האדמה ובשיווק התוצרת החקלאית. מושב עובדים נהלל היה הראשון ובעקבותיו קמו מושבי עובדים רבים על פני הארץ בתקופת העלייה השלישית, הרביעית והחמישית וגם עם קום המדינה. בתקופת העלייה השלישית התחזקה תנועת העבודה עם הקמת “גדוד העבודה”, ע”ש יוסף טרומפלדור. פעילותו תרמה להתרחבותה של ההתיישבות העובדת לצורותיה וחבריו תמכו בתהליך הקמת “ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל”‘, שהפכה למסגרת הממסדית של תנועת העבודה הארץ ישראלית. עם התגברות מספר העולים לארץ במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20, הפכה התנועה לגורם הדומיננטי בישוב היהודי בארץ ברוב תחומי החיים בתקופת המנדט ובמדינה.
ככל שתהליך “כיבוש העבודה” ומספר הישובים החקלאיים גדל, עלה הצורך בהגנה על המתיישבים מפני התנכלות האוכלוסייה הערבית. אנשי תנועת העבודה התנגדו להפקדת השמירה בידי הערבים והיו ערוכים ליטול על עצמם את משימת השמירה על היישובים היהודיים. החברים שברוסיה התנסו בהגנה על קהילות יהודיות בעת הפרעות ביהודים, יישמו את ניסיונם בארץ באמצעות הקמת ארגון שמירה יהודי. ראשוני היוזמים לכך היו ישראל שוחט, יצחק בן צבי, יחזקאל חנקין, ואחרים. בסוכות 1907, יסדו ארגון הגנה סודי וקראו לו “בר גיורא”. סיסמתם הייתה “בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום”. עם התפרסות פעילות השמירה, הורחבה מסגרתו של הארגון ובשנת 1909 הוקם ארגון “השומר”. תרומתו של ארגון לא הצטמצמה רק בתחום המעשי של הגנה גרידא, היא טיפחה תפיסה של הקמה כוח שמירה והגנה קבוע כדרך להבטחת המפעל הציוני ההולך ונבנה בארץ. ארגון ההגנה הוקם ב- 1920, בעשר שנותיו הראשונות פעל בחסות הסתדרות העובדים הכללית, החל מראשית שנות ה- 30 פעל תחת המרות המלאה של המוסדות הלאומיים – הסוכנות היהודית, הוועד הלאומי, עד מאי 1948, עת הוקם צה”ל.
במקביל להגשמה המעשית טיפחו אנשי תנועת העבודה בארץ מסגרות ארגוניות של התאגדויות שנועדו להקל על הפועלים ולפעול לרווחתם. יסדו את “הסתדרות הפועל הצעיר” 1905, שהפכה למפלגת “הפועל הצעיר”. היא הקימה את “משרד המודיעין” ביפו, נועד לספק מידע לעולים הבאים לארץ. בהמשך הוקמה “לשכה מרכזית לחיפוש עבודה”. בשנת 1907 יסדו עיתון בשם “הפועל הצעיר”, בעריכתו של יוסף אהרונוביץ, כלי לביטוי רעיונותיהם ומעשיהם.
במקביל לייסוד מפלגת ה”פועל הצעיר” התארגנה בארץ מפלגת “פועלי ציון”, 1905. זו הושפעה בעיקר ממשנתו הסוציאליסטית של דוב בר בורוכוב, הייתה בעלת צביון מרקסיסטי ותמכה ברעיון מלחמת המעמדות. חבריה הוציאו לאור את עיתונם “האחדות”, 1910, בראשם עמדו דוד בן גוריון, ישראל שוחט ונוספים. במהלך השנים הראשונות לקיומה המפלגה, שונה מצעה הרעיוני המרקסיסטי, רעיון “מלחמת מעמדות”, הועתק למאבק על עבודה עברית, במקום שפת היידיש הושם הדגש על השפה העברית, תחת שלילת התיישבות פועלית על הקרקע, הושם דגש על הקמת התיישבות עובדת. בשנת 1919 חברה המפלגה לקבוצת ה”בלתי מפלגתיים”, בראשם עמד ברל כצנלסון. הם ייסדו את מפלגת “אחדות העבודה”, בראשה עמד דוד בן גוריון. המפלגה הייתה בין היוזמות להקמת ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ובהמשך בשנת 1930, חברה ל”פועל הצעיר” ויחדיו יסדו את מפלגת מפא”י, שהייתה לגדולה ולחזקה במחנה הפועלי.
במקביל למפלגות הפועליות קמו בעליה השנייה הסתדרויות של עובדים בגליל, ביהודה, ובשומרון, שדאגו לחבריהם בתחום עבודה והתיישבות אך במקביל עסקו בתחומי תרבות וחברה, הקימו מוסדות לעזרה הדדית כדוגמת קופת חולים, הייתה הבסיס להקמת “קופת חולים כללית” שפעלה מראשית הקמת ההסתדרות 1920, עד שנות ה- 90 של המאה ה – 20, במדינת ישראל. כמו כן יסדו מוסדות כלכליים דוגמת “המשביר”, תרם רבות להזנת הפועלים במחירי עלות בתקופת מלחמת העולם הראשונה ועוד.
מכלול העשייה של תנועת העבודה הארץ ישראלית היה אבן יסוד בתהליך הקמת החברה הישראלית. אחד ממרכיביה הבולטים הייתה “ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל”, שהפכה לגוף מוביל בחברה ובמשק הישראלים עד סוף המאה ה-20.